הכרכרה דוהרת חותכת את האוויר
כמו חץ ירוי מקשת מתוחה כמעט עד קצה יכולתה
עוד מעט ותעוף... עוד טיפת מהירות ותרחף
ואכן כבר לא נשמעים קולות רגלי הסוסים
אולי זה רק בגלל שהרוכב אטום אוזניים
ומרוב ששואף להידמות לציפור כבר לא מחובר לקרקע
הכרכרה דוהרת
בעבר הרחוק חוברו אליה סוסים אצילים
שהפכו לאלפי עבדים שחורים
הם רק רצו להיות אצילים אבל יישארו רק סוסים...
כל חייהם הריקים ישרתו רודן זה או אחר
בקרחת היער נפל עץ זקן
הבהיל את העבדים
שהשתוללו לכל הכיוונים
הכרכרה דוהרת מתחילה לרעוד
מיד מכים בעבדים חזק יותר
גם אם הם לא הסיבה לחוסר היציבות
הם פשוט נקודת המפגש בין הרוכב לדרך
ואפילו שלא חטאו נענשים הם
על טיפשותם וחוסר ניסיונם של אחרים
הכרכרה לא עפה
האמת שאפילו לא דוהרת כבר כמה שעות
היא על צידה שוכבת
כשכל שאר הכרכרות חולפות לידה
כל כולם למען הניצחון ולא מעיפים מבט
לכרכרת הרפאים השוכבת על צידה
רק עשן סמיך מתערבב בקול צירי הגלגל השבור
תוך כדי סיבוב איטי של הגלגל העליון