יפתי הלילית, את יפה מתמיד
את אוהבת אותי ואני לרגלייך
צועד ברחובות כך בלא מחשבות
מתפוגג, זורם בעורקייך
צלקות כיעורך, הן גם קסם היופי
זיכרונות לי ממך, על זמן שאבד
את סוערת היום, בחום מאהבייך
ואני בין כולם, לגמרי לבד
את נותנת לכל היודע לקחת
לא דורשת החזר על מתנות עמלך
עדינה וגסה, את אותי ממכרת
שבוי בקסמך ומת בחיכך
אם היית לתרופה אז היית גם לרעל
זה הכל בזכותך והכל בגללך
פגשתי אותך, הכנסתני לחייך
ומאז ולנצח אני עבדך
לא רוצה לסיים את מה שהתחלתי
אך הלילה עובר והבוקר קרב
עוד מעט והאור ישטוף את פנייך
והחום יתפשט על הלחות של עורך
מוקדש לתל אביב |
