ארבל הכרמלי / לב נודד |
אשר כל ימיו לפלא מחכה
שיבוא האביב וימלוך בלב
אך בינתיים, כפרח את זרעו- את כאביו נושא
ואת דרכו לארץ החלומות עושה,
את הפלא הגואל מחפש;
שכל כאב כבר יתרפא.
מבטי החלומות כה בהירים
בינות אגלי דמעות מכאבים
המתאבכים בלב כעננים;
הלב מתפלל שברבות הנדודים
יגלה את השבילים הלבנים
בין גפנים זהובות
ונשמות-חלומות שגוועו
לאחר שמכאוביו כבר גוועו.
26/08/05
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|