|
חי בעולם לב נודד
אשר כל ימיו לפלא מחכה
שיבוא האביב וימלוך בלב
אך בינתיים, כפרח את זרעו- את כאביו נושא
ואת דרכו לארץ החלומות עושה,
את הפלא הגואל מחפש;
שכל כאב כבר יתרפא.
מבטי החלומות כה בהירים
בינות אגלי דמעות מכאבים
המתאבכים בלב כעננים;
הלב מתפלל שברבות הנדודים
יגלה את השבילים הלבנים
בין גפנים זהובות
ונשמות-חלומות שגוועו
לאחר שמכאוביו כבר גוועו.
26/08/05 |
|
|
זה לא סלוגן,
אני חוזר זה לא
סלוגן, אני תקוע
במוזיאון המדע
בחיפה, נכנס
עשן, מישהו חייב
לראות את זה,
בבקשה
עזרה!!!,
עכשיו חמש בערב
יום שני מאי 98
אני ממתין.
ארד עזמוביץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.