הנה אני שוב באותו מקום כאילו זה היה אתמול
מה עוד ביקשתי רק עוד חיבוק של אמא ...
אלוהים למה זה... ולמה כך האם אין דרך אחרת
רק להגיד עוד מילה ללחוש את האהבה
תראה לי את הדרך כי אני תקוע במבוכים
עוד פניה לשם ... לשם ההתחלה
אנחנו נועדנו לחיות בצל האדם
אנחנו במבחן של החיים
כל כך צעירים, כל כך נחושים
האם אין דרך אחרת?
הנה אני שוב כאן כותב מילים חסרות
משמעות לרבים ...
החלל זה מקום מושלם לנו השונים
רוצה עוד חיבוק של אמא
שנה לפה, שנה לשם ויום אחד
בין לילה אנחנו עולים למקדש
סבל כה רב, אני מרגיש כעס שורף את מוחי
אלוהים תראה לי את הדרך
אל השביל לחיים יותר טובים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.