1
כל-כך רציתי להיות כל הזמן לצידך!
לא השלמתי ולא האמנתי למה שקרה.
החלומות התרסקו והדמיון נעלם,
היה לי כואב להשלים שהלכת, ולתמיד הפעם.
רציתי להתעורר ולראות אותך לידי,
רציתי שתמיד תתמוך ותהיה כשאני זקוקה לך איתי,
בניתי ארמון מאשליות, ולא רציתי לבד שם להיות...
לא רציתי להישרף מאהבה, ובחיים לא לשמוע את מילת "הפרידה"
לא רציתי לראות אותך אדיש, תמיד רציתי שאהבה כלפיי תרגיש...
פיזמון:
השמיים בוכים על פרידה.
הם בוכים על הכאב של הילדה...
לא מסוגלים לתאר, מה עליה כרגע עובר,
אם היית יודע, איך היא היתה רוצה למצוא אותך בזרועותיה!
השמיים בוכים עליה ועליו.
איך היו רוצים להחזיר את ניצוץ בעיניו...
ואת החיוך היפה על פניה.
אבל שום דבר לא יכולים לעשות עם דמעותיה!
2.
תמיד רציתי להסתכל בעיניך ולראות אהבה הדדית.
לדעת שהמילים שלך לא סתם איזה תקליט,
שמאחוריהם אתה בהערצה עליי מביט!
הרצונות שלי לא התמזגו עם שלך,
ומכל מה שאי-פעם פחדתי - קרה
החלומות והתקווה נעלמו ביום אחד,
כשאתה החלטת ללכת ולהשאיר אותי לבד!
פיזמון:
השמיים בוכים על פרידה.
הם בוכים על הכאב של הילדה...
לא מסוגלים לתאר, מה עליה כרגע עובר,
אם היית יודע, איך היא היתה רוצה למצוא אותך בזרועותיה!
השמיים בוכים עליה ועליו.
איך היו רוצים להחזיר את ניצוץ בעיניו...
ואת החיוך היפה על פניה.
אבל שום דבר לא יכולים לעשות עם דמעותיה!
3.
ראפ:
מלמעלה נופלות טיפות של גשם.
הוא רצה אליה לגשת, מתאר מה עליה כרגע עובר
אבל לא מסוגל, ולכן מוותר.
יום ועוד יום עובר, מתחילה על הפגיעה להתגבר.
מדי פעם מהרהרת, אם אהבה בה מזלזלת?
למה שוב דפקה בדלת? למה הפגישה בינם?
לא תבין ותירדם עם דמעות גם הפעם...
מתפללת שהזמן יעשה את שלו.
שהיא תשכח ולא תאהב יותר אותו!
עם עלים של ורד כותבת "אותך אוהבת"
חושבת - למה את הסבל הזה היא עוברת?
לא יכולה להגיד לו כלום, להסביר שהוא לה חשוב
הגשם נופל על עיניה, ואת אהבה מכבה עם דמעותיה
היא היתה רוצה - אותו להבין,
אבל לא מסוגלת את הפרידה להפנים!
