ענת בית / תשובה |
ואני חוזרת בתשובה.
עיניי כבר אינן מביטות,
על ראשי כיפה שחורה
ואני יודעת הכל.
צעדיי מותירים עקבות
מצפים
מצפים בשתיקה שיבואו אחריי
אינני שומעת דבר.
גם אם תקרא לי - ליבי שינה צורתו.
אני מסתתרת בבגדיי
שחורה וארוכה אני
זר לא יחמוד אותי
גופי לא זועק לחום
ושפתיי יודעות רק למלמל תפילה
לא שלי
לא לי
נכתבו לי מילים בדם
ונצבעו בדבש
וידיי מסרבות לגעת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|