איפה שהייתי מקומות נמוכים וגבוהים.
איפה שדרכתי צמחו ויבשו יבולים.
השמיים לא שאבו, האדמה לא בלעה.
להיטטתי בחיים כמו היו בדיחה.

שני צדדים למטבע, אין טובים ורעים.
על פני שמיים של ערב מתוחים קול האלוהים הרעים.
לעסתי חצץ בשיניים וירקתי את כל הצרות.
כמו שדים טיפשים וערמומיים ערב ובוקר היו על מוחי מתדפקות.

"הם באו מרחוק," אמר השטן. "הם באו לזמבר לך את הצורה."
שלחתי אותם בחזרה ארוזים יפה בתוך ארונות קבורה.
קיללו אותי בכל הקללות, איחלו לי את כל הצרות.
יצאתי משם נקי עם תרמיל של שמיים ובו שתי אהבות מרשרשות.

מלאכים קצוצי כנפיים ניסו לנקר בעיניי.
שתי זקנות ניסו לקנות את חיי.
גאה הלכתי במקומות הכי עלובים.
שברתי את קללת הגורל לרסיסים.

אני אשוב אלייך יום אחד, את עוד תראי.
עם בוץ בעיניי ורגליי פצועות, אבל עם נשמתי.
אדם עייף שיש לו קשרים בשמיים.
איש עם נפש מקוללת אבל צלולה כמים.