כשהייתי קטנה, בת חמש בערך, אמא לימדה אותי לקרוא. תוך זמן קצר
התחלתי לקרוא ספרים לבד. אמא מאוד שמחה ואמרה שאני ילדה
מוכשרת. החלטתי לקרוא הרבה הרבה ספרים, כי אם זה יוצא לי טוב,
וזה משמח את אמא, אז מה יכול להיות יותר טוב מזה?
כשגדלתי קצת, והייתי בת 12 בערך, אבא לימד אותי לפתור חידות
במתמטיקה ותרגילי הגיון. תוך זמן קצר יכולתי לפצח את רוב ספרי
החידות והתרגילים בבית לבד. אבא מאוד שמח ואמר שיש לי שכל.
החלטתי ללכת לחוג מתמטיקה למתקדמים, כי אם זה יוצא לי טוב, וזה
משמח את אבא, אז מה יכול להיות יותר טוב מזה?
כשהייתי כבר בת 18, התגייסתי לצבא. המפקדים שלי היו מרוצים
ממני, ושלחו אותי לקורס קצונה. הדבר שימח מאוד את הוריי, ונראה
לי שגם החברים שלי ואפילו המפקדים שלי היו שמחים וגאים בי. אז
אם זה משמח כל כך הרבה אנשים, מה יכול להיות יותר טוב מזה?
את קורס הקצינים סיימתי בהצלחה ושובצתי בבסיס קרבי, על גבול
מצרים.
שם פגשתי אותך. אמרת לי שנועדנו להיות יחד, ושאתה אוהב אותי.
האמנתי לך. שיקרת לי.
כשהייתי בת 20, גיליתי שאהבת חיי בוגדת בי.
המון זמן, לילה שלם, ישבתי וחשבתי מה לעשות. מה לא עבר בראשי.
כל המשפטים שאפשר וכדאי, ואולי בעצם לא כדאי להגיד. כל הדברים
שלא כדאי, ואולי בעצם כדאי לעשות.
למחרת נסענו לאילת. החלטתי להסתיר את הרגשות שבעבעו בי, לחייך
ולצחוק, לשחק אותה כאילו כלום. כי אם זה יוצא לי, וזה משמח
אותך, אז מה יכול להיות יותר טוב מזה? |