מירב ברמן / חורף |
יכולנו לא לחנוק
נותרנו עייפים
אם יכולנו לדבר
לא עם מישהו אחר
נותרנו חלולים
אני צועקת בדממה
ואין שום קול
ושום תגובה
זה רק אתה
אני שותקת בסערה
ואין שום רגע של שלווה
זה רק אתה
אם יכולנו לחבר
את המילים, להתגבר
הכאב היה נפרע
אם יכולנו רק לגעת
להתקרב בלי שום פחד
הכאב הפך תקווה
אני צועקת בדממה
ואין שום קול
ושום תגובה
זה רק אתה.
אני שותקת בסערה
ואין שום רגע של שלווה
זה רק אתה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|