בחסד האב
שרה ציפור השיר
בלב ליבו
קולה נחנק ומפלס דרכו
והיא עיוורת
ודורשת מבטו
בחסד דמה,דמו
בלב השקט כנפיה שמוטות
היכן אבי, היה פורש ימיו מלפניה
כיומן חיים
ערוך
לפני שירה
היה עוצר ליבו
היה זה מעשה אלים, אמרה ציפור
איך בקטנות כנפיי העזתי
את אשר ברא אותי ושמי,אני
הייתי עזר כנגדו
הייתי פרח ערמומי
בגדם עץ גופו החי
תובע נשמתו
היה צלילי כבת קולו
המפלחת לבבות
אשר היו גדולים מחייהם
ובנשמת אפי
גידלתי
גוף כגופתו
היא דם דמו
היא פרח התפרחת האדום
היא פרח התפרחת הלבן
היא פרח התפרחת השחור
שבגנו