אסף רבינר / הם |
לידה אני מזיע.
מין תסביך ילדות מוזר
של צרחות ושל רקיע.
אין לי שום סיבה להיות שמח.
אין לי שום סיבה להיות עצוב.
למה לי לרצות עכשיו ללכת,
כשאין שום משמעות לאן אשוב?
שומע גשם מטפטף.
חלון נסגר, תקתוק שעון.
הוא והיא באים אליי
מתוך שגרה של שיגעון.
יש לי רק סיבות להיות שמח.
יש לי רק סיבות להיות עצוב.
למה להפנים את השלווה,
מבלי להילחם בהם שוב?
מפריח פרחים לבנים
בצילו של עוד ערב קרבי.
מחפש בשניהם את השקט
שירגיע את הלמות לבבי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|