ארבל הכרמלי / נפש פראית וכנה |
היא משוחררת, מתעשרת וסוערה,
מאירה לי מכל מבט-פגישה,
מכל המיית אישה.
כי אביט - אליי תישא עינה
נפשי הפראית אך הכנה
המבקשת לקבל הנוחם והשלווה
כמוצר לוואי לתאווה שהורוותה.
די לנפשי מתאווה שאיננה יודעת אהבה
וברגע שניצתת- כבר עולה בלהבה,
לא נותר ממנה זכר, כלא הייתה,
בתכלת הריק מאבדת רגעה (הרגע שלה)
25/08/05 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|