אביטל נמזר / אתה לי |
אתה לי כאדווה במקווה נחשולים,
אתה לי כתזוזה בחדר דומם,
אתה לי כנפש בריאה בין כל החולים.
אתה לי כשעון מתקתק בעולם בו הזמן עוצר מלכת,
אתה לי כוורד בודד של ארגמן בסמטה אפורה,
אתה לי כעלה ירוק כהה בעונת השלכת,
אתה לי כאי אהבה בים של שנאה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|