רציתי לספר לך עליו

על עיניו האפורות הגדולות שהביטו בי כאילו הייתי אלה, מושיעה,
אמא.

על שערו הבהיר שהחליק בין אצבעותיי, על השקט שלו וחוסר המנוחה
שהזכירו לי כל כך... אותך.

על כמה פחדיו הזכירו לי את פחדיך ולחישותיו לחישותיך...

על אהבתו שהיתה אמיצה וצועקת

אהבתו שהיתה חזקה וסוחפת

רציתי לספר לך עליו, על כמה צעיר הוא ועדין וכבר יודע את כל
הסודות, על כמה הוא בטוח שלא צריך לנסות הכל לפני שניתן לאהוב
בלי לחדול, על כמה זה קל לו לאחוז בידי וכמה חזק ובוטח הוא
עומד לצידי.

רציתי לספר לך שהוא הרפתקן כמוך ופחדן כמוך ולעתים גם לא נאמן
כמוך. רציתי לבקש ממך לפגוש אותו, לחזור אליו - לילדות שלו,
לתום, להתרגשות של ההתחלה כי כמו שאהבתי אותו לתקופה דקה כך
אהבתי אותך... לרגע בסערה.






# סשה הוא ילד בן 10 שפגשתי בגן הילד בחיפה. הוא ילד עם אוטיזם
קל ובעיות למידה ואולי עוד כמה הגדרות שממש לא מעניינות לאחר
שפוגשים אותו. הוא לא דיבר הרבה, רק אחז בידי מההתחלה. אין לו
פחד, כמו לכל ילד בן עשר, ויש לו עיניים אפורות חכמות כאלה
שנראה כאילו הבינו אותי לפני שדיברתי, אחרי שדיברתי ואולי אף
דברים שלא העזתי לומר. הם אומרים שאני הראשונה שהוא דיבר איתה
מאז הגיע למקום...

בדרך לספארי, ביום השני והאחרון להכרותנו, הוא הכריז בקול "אני
אוהב אותך, תתחתני איתי!" דמעות עמדו בעיניי.

כל כך דומה לזה שאהבתי אך כל כך שונה...