|
וזה אני
אוטובוס לא ריק בכלל עומד איש אחד פוחד או מתאבד החלטתי לדאוג
לעצמי אני יורד אני ניצלתי, זה אני אני ניצלתי וזה זמני שבעה
הרוגים מישהו צועק כותרות בעיתון ממשיך לדפדף לכיוון הים אני
עונה לנהג שנראה לי נוכל או איטי במיוחד אבל אני שתקתי זה אני
אני שתקתי וזה זמני קול של צופר והוא בא ממולי כנראה הוא שיכור
הנוכל האיטיגונב לו סוכרייה וקופץ מהחלון בטח לא איתו את היום
האחרון אז אני נפלתי וראיתי אורות הפסקתי לעשן והתחלתי לשתות
איבדתי ארנק ורגל שמאלית מחפשים לי תורם שקוראים לו מונית וזה
אני אז תרמתי לעצמי הגעתי לדירה והשאר ממולי שני השכנים ובאמצע
אישתי השמש ביישנית לפעמים היא בוכה השמש ביישנית והיום היא
איחרה התעוררתי מי אני ויריתי בעצמי |
|
|
תחשוב על זה.
אתה קורא עכשיו
את מה שאני כותב
עכשיו.
ובכל זאת, שני
העכשווים האלה
הם אינם אותו
עכשיו.
מה זה, אם לא
פרדוקס?
ץ סופית, לא חכם
ולא נעליים, סתם
משועמם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.