הקיץ הזה שואב לי את האור
לא ידעתי שחופש יכול להיות הרסני
אני רוצה רוחות לא ברורות
וכמה רגעים אפורים

את כאן?
יש קולות שאי אפשר לשמוע,
הכל סדוק בין סורגים וכפתורים בשפה זרה
ורק רציתי לשבת על נדנדה כמו פעם...
לברוח אל טעויות שנראות לי קצת בסדר

את תמיד מאמינה לי כשאני משקרת
אבל היום אין גשם שישטוף ממני את כל הזריקות
ורעל לפעמים יכול לחתוך ריקנות

את נותנת לי קרן זוהרת בחיוכים של אנשים
אבל שכחת כמה שאני מעריצה חושך?
לא הרבה השתנה מאז שהלכת
אני עדיין זזה במקום כשאין לי מה לומר
שורקת בלחץ כשמישהו אומר לי מילים יפות
בוכה דמעות חסרות עיניים
כבר אין לי בכלל מבט

חבל לך להחזיק יד של גופה
את יודעת כמה שאני שונאת את הקיץ.
כדאי שתלכי לחיות קצת חלומות ותשחקי עם פרפרים
נשלב ידיים בפעם אחרת
אולי כשהכל ייגמר
תעירי אותי בנובמבר.



20/7/05
my love..