|
מרגע שנכנסת אל חיי
אני מהלכת כשיכורה
מאבדת שיווי משקלי
לכל צליל העולה מן המסך שלפניי
ליבי פועם בחזקה
מאיים לקפוץ מתוך גופי
ולטמון עצמו בתוך גופך
לילותי חסרי שינה הם
מלאים בחלומות על קרבת גופך
חיבוקך החם
נשימת אפך על עורפי
ושפתיך על צוארי
מרגע שנכנסת אל חיי |
|
|
כל היוצרים בבמה
- הם אני.
כל השירים אני
כתבתי. וגם את
כל הסיפורים.
והמאסות.
כווווולם זה
אני.
אבל מה,
פלסטיקה זה לא
התחום שלי.
את זה הכלב שלי
עושה.
-מוקי מסכם הכל
בשתי מילים.
"אני אלוהים". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.