נחמה צמח / עד מחר |
גופי הנרעד, מתריס אל מול חניתך,
שיפכתי הנשית, כמו לבה לוהטת,
והיתה רטובה עד מאד, מיטתך.
עוד דקות ארוכות, אני בחוזקה מתנשפת,
סודרת שיפעת שערי, על הכר,
שארית ישותי, בזהירות, אל פי קבר אוספת,
להנות מן היום, אולי לא יהיה לי מחר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|