מעולם לא אהבתי ריח אקליפטוס מריר
ועליו הנשרכים כבוכיים כל הזמן
אם תאמר לי עצבות
אדמיין עץ כזה
תמיד בחורשה אילמת
בריפיון איברים
בחולשה
ושלוליות החורף כאגמים קטנים
עלי שלכת זהובים מרחפים
בתמימותם הפריכה
עוטפים בבואתי
לפתע
דמותי כתמונה
ובביתי השקט, הזיכרונות והפחדים
עולים מבין קירות, מראות ותבשילים
אם תאמרו לי עצבות
אחפש העץ בגינה
אם תאמרו בדידות
דמותי אקשט בעלווה
אם תתהו מה עוד יש בי
אומר- התוגה
אך בתוכי ישנה גם
אמונה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.