|
תוציא אותי מכאן
כי עוד מעט אני נחנקת
הכאב רק מתחזק
גם אם נדמה שלא צועקת
תלויה מהירח
אל האויר הלח והחמים
ואם לא תעלה השמש
אחכה לה לעולמים
מתנדנדת שם גבוה
והאור לבן, חזק
הכוכבים כה רחוקים
בתוך החושך, המחנק
ותסביר לי מה יש שם
מעבר לאותן הפנים
האם זה קרוב אפילו קצת
לחלומותיי הישנים?
אי אפשר לישון פה למעלה
מהחשש החזק ליפול
עד שהתקדמתי צעד הלאה
-פוחדת לאבד הכל |
|
|
אשה נאה ניגשת
לדלפק במסעדה
ומסמנת לאיש
שעומד מאחוריו
לגשת.
היא מקרבת אליו
את פניה, ומלטפת
את פניו
המאדימות. "אתה
המנהל?", היא
לוחשת לו. "כן",
הוא עונה בעוד
היא מעבירה את
אצבעותיה על
לחיו ועל שפתיו,
דוחפת לו שתיים
לפה ונותנת לו
למצוץ אותן. "רק
רציתי להגיד
שבשירותים של
הנשים אין לא
סבון ולא נייר
טואלט". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.