ניר זילכה / Homeostasis |
שנגמרת העיר
מישהי בטח תגיע.
אני ננקף
לצדדים, אוסף ואריאציות של
עצמי
נקלף,
מביט אל הנערות
החולפות מולי, רטובות מן הים
זו
לא תהיה שלי הלילה,
גם זו
לא, ככל
הנראה.
אני עורב לא נבוך, יודע
שלא יוטרד מוחן הקטן בשנתן מפני
מבטיי, לא כשתמשחנה וידן
העירומה את הריסים,
לא
כשתתיישבנה נינוחות על
האסלה
הקרה.
אני הולך הביתה לגמור
ולהתחיל ,לגמור
ולהתחיל
לגמור
סף הברירה הטבעית שלי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|