|
נקראתי ללחום לתפארת ארצי
להביא לה עושר כבוד וייקר
בארץ ניכר שאיננה ביתי
נדרשתי לשאת את נס הקיסר.
נשבעתי לשאת בכבוד את חרבי
נשבעתי שבועה של חייל רומאי.
יצאתי לקרב בכל מאודי
בארץ שלך היתה היא מולדת
לחמתי חזק ונטפה דם חרבי
דם אחייך רוותה אדמתך הסובלת.
נשדדו הבתים נשרפו השדות
ועינייך היו אז בוכות.
לך עיניים יפות אך שוכן בן העצב
איך תוכלנה לראות הן את אהבתי?
תהום כה רבה ועליה אין גשר
שייתן לך עניין בחיי או מותי.
אז אכרע על ברכיי ואפול על חרבי
כי נשבעתי שבועה של חייל רומאי.
|
|
|
כולם מדברים על
שלום,
ומה עם שמעון?
מוטי?
.
.
.
ארתור?
.
.
.
(לא מדברת על
צדק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.