יום הכיפורים שלי החל בצורה מוזרה..
אני כבר בן שלושים , זמן טוב כדי למצוא מטרה.
אני עורם את כל תכונותי ,הטובות מול הרעות .
ומוצא שאני אדם די חסר ומלא טעויות.
לא סיימתי ללמוד , התפרעתי ועוד..
התעסקתי בפוליטיקה , אלוהים יעזור.
אני חי בחטא בלי מטרה , מנותק מהחברה.
ובעצם אני די מאושר כי לא סומנתי .
לא הוחתמתי בדיו , על ידי פקיד בירוקרט , נהפכתי לסטיסט בלי
זהות.
אני חופשי מכבלים , רע לאחרים , אדם עם חירות.
וכשיום כיפור לו נגמר ,ותכונותי ישקלו שם למעלה .
אני מקוה שהשופט העליון , יחרוץ את דינו ויאמר :
"אדם זה חי לפי צו מצפונו , וזה העיקר".
כי אם יש דבר לשנוא בעולם
זו חרטה על חיים , בהם אין לך שליטה. |