את השיר הזה אני כותב
על הכאב אשר בלב
הוא מתקרב, לא עוזב
הוא רק צורב ולא מתעכב
הזיכרונות, הם שוב עולים
הם מכאיבים ודוקרים
כמו סיכות, תקועים בלב
אחד, אחד, כמה שזה כואב
ואין מנוס, הם לא עוזבים
רק שבים ומכאיבים
אין נתיב בריחה (בריחה)
אין היכן להתחבא (להתחבא)
הם מציפים זה אחר זה
את השיר הזה אני מקדיש
לך האיש כדי שתרגיש
אך אין תגובה, אף לא דמעה
רק קיפאון, דבר לא השתנה
הזיכרונות, הם שוב עולים
הם מכאיבים ודוקרים
כמו סיכות, תקועות בלב
אחת, אחת, כמה שזה כואב
את השיר הזה אני שר
כדי לברר אם משהו נשאר
חבלים אותי קושרים
אולי תאמר אתה כיצד אותם מתירים?
הזיכרונות, הם שוב עולים
הם מכאיבים ודוקרים
כמו סיכות, תקועות בלב
אחת, אחת, כמה שזה כואב
ואין מנוס, הם לא עוזבים
רק שבים ומכאיבים
אין נתיב בריחה (בריחה)
אין היכן להתחבא (להתחבא)
הם מציפים זה אחר זה
את השיר הזה אני כותב
על אותו כאב שנותר בלב... |
