מיכאל ימיני / היא, ללא ספק |
כמו בתלם פלאי,
אהיה פלח מיוזע,
הלא כן, ילדתי?
הרי את סכר פרוץ -
הלא מים רבים
כבר שטפו צימאונך?
אני לא היחיד...
שאלתיך, ילדתי,
מה עומד על העץ?
מאיים עלינו ליפול -
רק שלא יתנפץ.
בעינייך נצנצה
תאוות בשרים,
עת, על ספו של הים,
היינו שכובים.
ואני כבר רדום,
מעליי שמשיית גלידה
ומבטך התמגנט
אל עובר אורח ללא גופיה.
הוי, מה אומר?
ילדתי, הריי זה מצחיק -
כשהארוחה רק נגמרת
ידך על תפריט.
לליאור- הלונדונית החדשה שלי
באמת מזל-טוב!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|