כל חיוכייך המזויפים
ועינייך העצובות
עומדת פה באור הזרקורים
מול עיניים בוחנות

המבטים נשאים אלייך
כולם הגיעו בשבילך
הם מוחאים כפיים
וכל זה כבר לא גורם לך לחייך

את מרגישה כל כך לבד
למרות שכולם סביבך
פעם הרגשת רגש מיוחד
היום רק את בדידותך

מנסה לברוח מהמציאות
במקום להתמודד עם האמת
מרגישה רק ריקנות
וליבך כבה ומת

מכורה לסמים ואלכוהול
נגמרת אט אט כמו יום האתמול
כבר לא אכפת לך מכלום
ליבך נהיה כל כך אטום

לא מעריכה את מה שיש לך
נותנת לעצמך להתבזבז
בוכה כל לילה לכר הרך
כבר לא מסוגלת להתרכז

את דמעותיך כבר אי אפשר לעצור
ואת הזמן אי אפשר להחזיר לאחור
אם רק היה מישהו באמת רואה
מה מסתתר מאחורי היופי והזוהר האלה

אולי אם מישהו היה יותר מתעמק
מקשיב יותר לליבך הזועק
מסתכל אל תוך עינייך עמוק
ורואה שהטירוף לא רחוק

אם רק מישהו היה מבחין בעצבותך
אולי היה אפשר למנוע את התאבדותך