יוצא לי לחשוב עליך, השקט שבא פה ושם נותן לי להתגעגע.
סתם להתקשר באמצע הלילה ולהגיד לך עד כמה חלק בי חסר,
כמה הייתי רוצה לחבק אותך ולהרגיש שוב את אותה הרגשה.
וואו אני אפילו הפסקתי לספור את החודשים שעברו.
יש הרבה דברים אחרים שמעסיקים אותי, אני כבר לא יושבת וחושבת
עליך, אין לי זמן הוא רץ מהר מדי ונראה כי אנחנו כבר רחוקים
נורא אחד מהשני.
הזמן שלי הפך לחלק משמעותי בחיי, הוא כבר לא מעסיק את עצמו רק
בך ולא במחשבות על מה שהיה.
לפעמים כיף לי לחשוב עלינו יחד, יכולה להישבע שעדיין יש לי
פרפרים בבטן כשאני חושבת על איך שהכל קרה.
במבט לאחור הייתי לוקחת כמה מילים ואולי גם כמה שיחות שהיו לנו
ומוחקת מהרקורד, הייתי נותנת לי להיות עצמי בלי תוספות.
יש דברים שמצטערים עליהם בחיים, והיו לי רגעים שקיללתי אותך על
העובדה נכנסת לי לחיים ואיחלתי שאני אשכח את היום שהכרנו.
היום אני חושבת מעט יותר בוגר אני חושבת כי בתכלס לא הייתי
מוותרת על התקופה הזו בחיים, צברתי נסיון, למדתי  ממך הרבה על
החיים.
אתה היית חלק מכל זה. עזרת לי להתבגר באיזשהו מקום, החכמתי אך
עם זאת נפלתי כשאתה הלכת.
חושבת לפעמים שקיים מצב בו אהבתי אותך ויש מצב שמעולם לא ידעתי
מהי אהבה.
אז אני לא מצטערת וכיף לי לחשוב עליך מדי פעם אפילו שאתה כבר
לא חלק מהיום יום.
אז היום כשאתה מצטער ורוצה הזדמנות נוספת אני דוחה אותך,
מעדיפה להישאר עם הזכרון ההוא ממך והפרפרים שקיימים בבטן ולתת
לרגשות להידחק פנימה לפינה שנוצרה בשבילך...
כי אתה פשוט אתה בעיניי ואני לא רוצה יותר.
בלי ניתוחים והסברים מיותרים.
בכל הכנות והפשטות שבדבר, מבטיחה לחשוב עליך לפעמים.
   אני