שמעתי שנפטר,
לא נפטר - נהרג.
סכין פילח את לבי,
גרוני התייבש,
החוורתי.
מכשסיימתי את השיחה,
הרגשתי צורך עז,
השתוקקתי,
למשהו.
הלכתי הצידה,
שלא יראו.
ישבתי לבדי.
בכיתי.
בכיתי בשקט.
בכיתי יותר חזק.
צרחתי.
למה???
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החיים הם כמו
נייר טואלט. הם
נגמרים לפני
שאתה שם לב,
ואתה נתקע עם
המכנסיים למטה,
מלא בחרא.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.