הסתכל איפה שאתה עומד, תסתכל על המפה הזאת, אתה רואה את החלק
הזה, כן-כן הקו הקטנטן על מפת העולם, זאת שקטנה מהזרת שלך,
זוהי אדמתך בן, זוהי ארצך, זוהי מולדתך, גם אם לא נולדת בה.
לכאן פנה אברהם מאור כשדים, כאן הסתובב יצחק ובניו ונכדיו...
לכאן חזרו צאצאיהם לאחר מאות שנים, כאן חי דוד מלך יהודה
וישראל וכאן בנה שלמה בנו את המקדש, כאן נלחמנו וכאן מתנו,
לכאן תמיד נמשכנו וזה מה שתמיד היה חסר לנו יותר מכל, תמיד,
ובסופו של דבר לכאן חזרנו. התחלנו להגיע טיפין-טיפין, מרוסיה,
פרס, גרמניה, אוסטרליה, ספרד פורטוגל, ואמריקה, שנים רבות
נדדנו לכאן, הרבה עברנו בדרך רבים עוד יורתר לא זכו להגיע,
והנה אנחנו כאן על אדמתנו במולדתנו, בארצנו;
הסתכל איפה שאתה עומד בן, תסתכל ותגיד לי עם אתה רואה את מטעי
הזיתים הסתכל והגד לי עם רואה אתה את ההמון הצובא בתפילה על
השמיים בכותל המערבי, הבט ואמור לי אם רואה אתה את מערת המכפלה
והישיבה אשר בחברון, תסתכל מסביבך, נשום את אווירה של ארץ
ישראל וספר לי כמה צח וערב הוא לריאותיך ועכשיו אמור לי את אשר
אתה רואה במישור, את צמיחתו של היישוב היהודי, הבט וראה את
ההרים שבצפון אשר קסמם מושך אותך אל שבילי הנחלים שבגולן, ורד
אל העמק הירוק אשר שוכן מתחתיו, צא והתבודד במדבר אשר בדרום,
תרגיש את ההיסטוריה הנושבת כאן בהריסות מצדה וגמלא, וראה את
ירושלים הבנויה אשר גברה על הכל ושבה והייתה לעיר אחת.
כעת עצור!!! הבט למטה וראה, ראה את כל הדם אשר נקווה מתחת,
לרגליך, דם יהודי הוא, כאן הוא מקומנו הטבעי, אך עם כל זאת
איננו רצויים כאן, הסתכל מסביבך וראה, כאן בחברון נטבחו
יהודים, ואילו כאן בדולפינריום בתל-אביב היה עוד פיגוע רצחני,
כאן על הגבול נחטפו חיילים, וכאן בטרמפיאדה היה פיגוע ירי אחד
מני רבים, כאן בירושלים התפוצץ אוטובוס, ושם בחיפה מסעדה, פה
בתל אביב נעצר השעון בדיזינגוף-סנטר, ושם בגוש קטיף נופלים
פצמרי"ם על הבתים, מדי יום ביומו הולכים ונרצחים, נופלים על
חלל על מזבח המדינה עוד ועוד אנשים - אחיך הם בדם. ואותו דם
יהודי שפוך המכסה את הארץ הקטנה הזאת, כן זאת שקטנה מהזרת
הקטנה שלך על המפה, מ-1920 בתל-חי ועד 2005 בכפר דרום, הכל
צרוב בדם, דם שנשפך תמורת הארץ, תמורת המדינה, תמורת האדמה, דם
שנשפך על אהבת הארץ, ועכשיו הקשב נא לדברי, לך אני מוריש את
הארץ הזו, שלך היא להגן עליה, שלך היא לשפוך את דמך בתורך
תמורתה, קול דמי עמך זועקים, זועקים אליך! מן האדמה אשר קודשה
בדם ואינה יכולה להיעזב בודדה, לך אני מוריש את זו הארץ לשמרה
ולבנותה ולהעמיד בה דור, אשר ישלוט ביד רמה, אשר יבנה ויפדה את
זו הארץ, אשר יקים כאן עם שבבוא הזמן יהיה מוכן להתנתק מגשמיות
החלומות ולהתחבר לשורשיו באדמת הבור החלומית.
אין אדמה קלה היא זו, קשה היא, ועד שתוציא ממנה פרי, יכול
בהחלט להיות שיחלפו שנים רבות, אך אל תשגה באשליות, מקום אחר
אליו לפנות אליו כבר אין לך, ולמען האמת גם לא היה, רק חתיכת
האדמה הזאת שייכת היא לך, רק זאת זכור למעני, שלך האדמה, זכור
ואל תשכח! זכור את כל הדם שכאן נשפך! זכור את ההיסטוריה!  זכור
את עצמך ואל תשכח: ואל תשכח אין לנו אדמה לויתורים מיותרים!
הכל רווי בדם! הלחינם תרצה לומר לי כי נשפך?