|
זו לא הידיעה שאותי שברה
זו לא הילדה הקטנה
שבתוך עצמה כבר רקובה
זה לא הקבצן בפינת הרחוב
שעליי צעק
כל מה שרצה זה קצת כסף למרק
זה לא החברים שזרקו מילה
זה לא האדם הכי קרוב שבי פגע
זה לא שקרוב משפחה נפטר
זה לא שהגיע היעד הסופי שאתה מבין שכבר יותר מדי מאוחר
זה טריגר
זה משהו קטן
זה משהו סימלי
זה משהו עלוב
זה משהו טיפשי
אותך הוא שובר
ואתה מרוסק לרסיסים
לא שולט בדמעות שהפכו לאגם
וכל העבר חוזר וצף על פניהם
לא הרס אותי שהוא מת
לא הזלתי דמעה שליבי התקמט
לא נפלתי על ברכיי ואמרתי די
שהכל סביב קורס
זה טריגר
זה עפרון שכל הזמן נשבר
זה חלב חמוץ שתוקפו עבר
זה דלת שכל הזמן נפתחת
זה שאתה מצונן בלי מטפחת
זה כתם באמצע המכתב
זה שהשטח של השכן יותר רחב
שאתה על הריצפה
ואין לך שליטה
ואתה טובע בדמעות
והנה עולות הרעות
ופשוט להן צפות |
|
|
פוליאנה אמרו
הזכר אוהב את
המוות
אני אומר תנו לו
פריווט
עשר שנים אח"כ
שבק"ס אמרו שהוא
נופל וקם כי
הדרך ארוכה
ומפותלת
אני אומר תנו לו
לשבת
ומה יגידו עוד
עשר שנים את זה
הבמה נותנת
ואני אומר שאז
יהיה לכם ממני
קצת שקט
חצי תימני מביא
אותה בנבואה
מחורזת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.