רעות רונן / מאסתי |
בלילה, כש'הכל' שקט,
אני חושבת, בעיקר על מי שמת
נזכרת, איך כשהייתי קטנה שיחקתי בחול
ומהרגע שהתבגרתי התחלתי ליפול
פתאום יש לי סחרחורות, על זה לא אדבר
והם מצפים שעל הסבל והשכול אתגבר.
ירייה אחת ודי, במוח.
תבינו, לחיים הללו אין לי כוח.
הדיסק משמיע 'הכי קרוב לבד'
ואני יודעת שבי אלוהים בגד
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|