למות ברווח שבין השמש השוקעת
לים האין סופי.
כל יום אני מת מחדש
מקום קבורתי נודע ונראה
ברווח שבין שקיעת השמש
בעת ערביים
לקו המים המלוחים,
אפשר לראות אותי
שוכב,
מעיף לאוויר נשימתי האחרונה
ומוסר נישמתי לטבע.
בטני נשרפת בחום השמש
גבי נמלח, נרטב במים הקרים.
אם תביטו בתום כל יום
אל הרווח שביניהם
לרגע תבחינו,
השמש נעצרת, מתעכבת מוחצת
ולוקחת לי את הרווח,
לוקחת לי את היום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.