הוא אמר שלא,
ואת יודעת...
איך זה להקשיב
בכל ליבך
כשהוא ממלמל פסוקים
בחושך
ומכה שוב ושוב
ידך.
הוא אמר שכן,
ואת יודעת...
אין זה כלל אומר
שגם אני.
בפרחי אוויר
אני נוגעת
כשניטו במלוכסן
קווים.
הוא לא אמר דבר.
וזה ידוע.
וגם אם היה אומר...
נשתוק.
את - אני, אני ואת
יודעת...
וכל אשר נדע
נקבור עמוק.
הייתה תקופה (מאוד בודדה) בחיים שלי שאני יכולה להגיד בפה מלא
שהשירה שלה הייתה הדבר היחיד שאחזתי בו.
ההתאבדות שלה... במקום מסוים הרגה גם אותי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.