הכנה דרושה להתאמת סמלים במיומנות כך שחד - חד ערכית אתבטל
איענש אתכרכם לאיטי. אינספור מעלות לבנות ברובן. למעט לכלוך.
מיצג אורקולי יזום, שסמלים משלימי נוחות מעושה ממנו, והלאה -
אל מבעד למעטה הקרירות, כציפוי פריך של גלידה, ומחוץ עקבים
סמורים נוקשים במורד הכדור [בליעה] ואל צינורית דקיקה
מפרישנית. לא זין בהכרח ככל הנראה, ובלבד שתפריש.
(שלא לדבר על) אסופת הפצעונים המהלכת, לעתים ממריאה מעט,
ומתרסקת, מבעבעת בחומציותה העצמית, איך לא קודם? בני כנף
יכולים היו. בני כלבה מלקקי ישבן, מוצצי לשדי. עוצמה נמהרת
מדי, ומפני שנמהרת - עוצמה. ריאות משחירות. משחרות לי באפלולית
סופי. לו פירורים סיפקוני. מיצג יזום שכזה, ומה התחנה הבאה.

מלקחיים עבות לפתו את ראשי משהמרתי רצונותי במעשים, ומנעוני.
פרסומות לא עובדות עלי. אין זו עצבות כי אם הסכנה. אין זו
הסכנה כי אם עצבות - אז לבטח חופש ומשימה אחת נעמדה כמו אש נגד
עיניים. לא להעמיד משימות לנגד עיני אחרים. שיווק תיאטרלי.
כשתקראולי, אבוא. אם לא תקראו לא אבוא, אדמיין שקראתם ואבוא או
אבוא סתם כך. מסיונריות עצמית היא זו, רעבתנות הדעת לעצמה -
הסרק של הסרק והעיסה שבעיסה. אהבה מוכתבת מגבוה. אהדה לדביל.
אני האוחז והמשליך הוא אני. מהו כוח? כאב בפי הטבעת. למה?
אישונים בחשיכה. כמה? הרגשתי את ידי הטובה. ביקשה ממני מחבוא.
מלקחיים עבות זנחו את ראשי חבקו את ידי קטיעה.

אקצר. אשריש בי את נוסחת ההפרטה. מעטים עבירים, ראות בינונית.
ריבועים כחולים מסמנים את דרכי החסד בשם. גלי זעזוע נשברים.
גלי זעזוע מנסים להישבר ומצליחים. כלום זעזוע הוא תמורתי? כלום
ישובו החונים לקינם? מעשה בנווט מקשמיר שלימד ציפורים לעוף
בזעקות רמות, בריבועים. מסתכן וממשיך, ציפורים זעירות הן, סביב
תבוסותיו הרכות למגע, המזדקפות. נזכרות בליטוף שאז, באפר של
נצנוץ כבוי, יכלו לו והלכו.