צועד בתעלת פחד, לכלוך.
מדבר שומם, יבש גרוני,
עצלות ידיי, עייפה דרכי.
מתהלך, הולך, דורך...
דמעות ברכה עליי שופך.
מנהרת אור פורחת בקצה,
נכנסת פנימה ומתכסה.
קוצים נובלים השאירו סימן,
בלב נחרט זיכרון לבן.
האיש ההוא ידי לקח,
הדרך למעלה לי פתח.
פזמון:
צעד ועוד צעד בדרך לשממה,
מה יהיה שם, שנאה או אהבה?
תרמיל אמיץ ועטיפה חמה,
הולך הולך הדרך עוד רבה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|