"יש היום הופעה של ברי ביבנה, מתי אתה בא לקחת אותי?"
מה קשור יבנה? אין לי מושג. גם ככה אין לי מה לעשות והרבה זמן
כבר לא הלכתי להופעה. שיהיה.
"א-ס-ף! יאללה רד כבר!"
אסף נכנס לאוטו נראה מבסוט.
"כמה זמן לוקח לך לרדת?"
"לא שמעתי אותך וחוץ מזה מה אתה קורא לי מלמטה, קשה לך לעשות
לי צלצול?"
"למה מה קרה שאני אבזבז עליך שיחה?"
"קמצן, טוב יאללה סע סע, ותחליף ת'דיסק."
"למה מה רע בטום וויטס?"
"נו אל תהיה יבש שים איזה דיסק אחר, הנה יש כאן ת'דיסק של
הקספרים."
"יש לך מושג איך מגיעים לשם?"
"הנה תשאל את זה, נראה לי הוא הולך לשם"
"מה אתה כבר קובע שהוא הולך לשם?"
"סמוך עלי"
"סלח לי איך אני מגיע להופעה של ברי?"
"וואי אני גם הולך לשם אתה יכול לקחת אותי, אני אראה לך?"
"הנה זה כאן אתה יכול להחנות"
"מה כאן? זה מתנ"ס לא?"
"כן זה העירייה ארגנה לי"ב שסיימו השנה"
זה לא נשמע לי כ"כ טוב אבל שיהיה.
"טוב אסף בוא נכנס, כמה אנשים הא? שמת לב שכולם ילדים?"
"אסף בוא נשב אחורה"
"מה אחורה? אל תבאס בוא נכנס פנימה".
מה אני עושה פה? ים ילדים יש פה.
"נו מה קורה? למה לא מתחילים?"
אח הנה זה מתחיל הדיסטורשנים של ברי כשהוא מנגן את "כמה יוסי"
מחזירים אותי אחורה לגיל 16, אז ידעתי להנות לקפוץ, לשתות,
לעשן כאילו אין מחר. אני עומד מסתכל סביב, כולם קופצים,
מבסוטים. יש באוויר ריח של זיעה, פעם לזיעה הזאת היה ריח טוב
(אולי על זה שר קורט). אני רוצה לקפוץ אבל לא מצליח. אני מסתכל
על אסף גם הוא משום מה לא זז. הוא מסתכל אלי ואני מבין ממנו מה
אנחנו עושים כאן?  
"אולי אתה צודק בוא נשב אחורה, חם פה נורא"
הרגשתי זקן ואני כולה בן 23 מה קורה איתי?
וברי כאילו שר ממש בשבילי "ואין קץ לילדות שחלפה כך פתאום".
אחרי ההופעה נכנסו לאוטו, אסף שם את הדיסק של טום וויטס.