שביב דמיון חוזר
אני על הצד
לבנה וחמימה
חשה אותך מחבק.

שערות ערווה
על עור חלק
פלח גוף עגול
קצת מדגדגות.

יד שעוטפת
נחה בין שדיים
הבל פה על ערפי.

מוזיקה צרפתית ברקע
נר מהבהב
דלת לא לגמרי סגורה.

אצבעות רגליך
שלובות בשלי
קפיצות שינה קלות
מדי פעם בפעם
מסיעה את ידיך על גופי
מתוך חלום.

אהבה עדינה
סהרורית ואיטית
רבע מודעת
חום גופך בתוכי.

ואז השמש הזורחת
בקימה בידיעה
שמברשת השיניים שלי
ניצבת בכוס האמבטיה שלך.

זה דימיון
זה זיכרון
זה צורב