אני נוסעת הרחק מכאן.
ואינני יודעת מה יהיה.
אני נוסעת אל חלומי - אל בקשתי הכמוסה.
אני נוסעת כדי להוכיח לכולם שצדקתי,
והם... הם טעו.
אני נוסעת לא מרצוני,
אך מחשקי העז לטוס מכאן.
אני נוסעת וחושבת לעצמי
כי עזבתי מקום ועזבתי חיים...
עזבתי שנתיים של מאמץ
ושלושה עשר שנים של ציפיות,
וכעת... כאשר אני נוסעת,
הכל נראה הרבה יותר שמח מבעבר...
הכל נראה כל כך חביב ואוהב
כל כך נאמן ובעל כוונות טובות.
אבל אני נוסעת.
אני עלולה לא לחזור לעולם,
מי יודע? אף אדם חי עלי-אדמות
הגורל הוא זה שימנע ממני לצעוד אחורה או להפך - יגרום לי
לחזור.
אני נוסעת ועלולה לא לראות אף פעם
את מי שאני שונאת...
אך הידיעה אינה כה משמחת.
אני נוסעת ואני מלאה בציפיות לקראת העתיד הבא.
אני נוסעת ועוזבת הכל... אנשים, חפצים, מקומות.
אך אני בכל זאת נוסעת הרחק מכאן.
ואיני יודעת מה יהיה.