[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נועה א. ליברמן
/
כדורים לכאב ראש

בוקר, הראש שלי מתפוצץ,
אז אני לוקחת כדור, ואחרי שעה בערך זה עובר.
היום הזה רגיל, כמו כל יום אחר בשבוע, והוא עובר לאט ובשעמום
שנמתח כמו מסטיק.
אני חוזרת הביתה בערב, והראש שלי מתפוצץ, אז אני לוקחת כדור
והולכת לישון, ובבוקר זה עובר.
אני הלכתי באותו יום,
בשביל לשבור את השגרה, לבקר חברה שלא ראיתי מזמן.
אצלה הכרתי בחור שעשה לי כאב ראש, אז לא נשארתי הרבה, חזרתי
הביתה, ולקחתי כדור וזה עבר אחרי שעה.
השלמתי שיעורים, וגם כמה מחזיקי מפתחות למכירה והלכתי למד"א,
שם אני מתנדבת.
מסתבר שהבחור,
ההוא, שעשה לי כאב ראש, נמצא שם גם,
אז כאב הראש חזר. לקחתי את הדברים שלי, וברחתי הביתה, לקחתי
כדור וזה עבר.
הבחור, מסתבר, רצה עזרה בלימודים, ואני, בגלל מחסור בכסף,
הסכמתי להצעה.
שעה לפני שהוא הגיע, לקחתי כדור, ליתר ביטחון, בשביל להעביר
שיעור כמו שצריך.
הוא הגיע והכל הלך די חלק,
הראש כמעט ולא כאב, אבל כשהגענו לשיא (של הלמידה כמובן) והוא
כבר התארגן ללכת, יצאתי מהחדר, וגיששתי למטבח, ליד המקרר,
בארון הימני, יש קופסה, עם כדורים לכאב ראש.
לא לקחתי אחד.
יומיים אחר כך הבחור חזר, והפעם היה נחמד.
לא לקחתי כדור לפני, וגם לא כאב לי הראש, ובמקרה גם יצא שצחקנו
הרבה.
כשהגענו לשיא, והוא התארגן כבר ללכת, ליוויתי אותו לדלת, והוא
בתמורה, נתן לי נשיקה, ואני אחרי שסגרתי את הדלת, הלכתי
למטבח,
לחפש את קופסת הכדורים שלי.
היא ריקה.
ויתרתי על יציאה מהבית לטובת כימיקלים והלכתי לישון.
קמתי בבוקר עם כאב ראש רציני, אז יצאתי לקנות קופסה חדשה.
אחרי שעתיים הייתי בריאה.
ההוא חזר ונהנינו נורא,
הפעם בכלל לא חשבתי על הקופסא ההיא, שמחכה לי במטבח, לרגע שהוא
ילך ואני שוב אקח.
הייתה נשיקה שנייה ואז הוא הלך,
ואני, במקום ללכת למטבח, חזרתי לחדר עם חיוך מרוח על הפנים,
וחזרתי שוב על הפעם הזאת, הקופסה - נשכחה.
קמתי בבוקר ולא כאב לי הראש.
זה המשיך, יום אחרי יום, ואני כבר שכחתי את טעם הכדורים, ואני
מאושרת.





לא הייתי מוכנה, לאותו יום שהוא בא, אמר שהוא נוסע, וכנראה שלא
יחזור יותר.
הוא לא רוצה שאני אתגעגע וכדאי שאני אשכח אותו כמה שיותר מהר.
הבטחתי שזה בסדר מצידי, ושאני מסכימה לחלוטין,
אמרתי תודה על כמה שבועות ועוד כמה ימים של אושר שהוא נתן לי,
והוא חייך ונשק לי בפעם האחרונה.
אז הוא סגר את הדלת והלך לבלי שוב,
ואני,
נעלתי הכל, רצתי למטבח,
לקחתי כמה כדורים,
והכל כבר נשכח.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חצי תימני יקר,

אולי ננהל לנו
איזה כוס קפה על
איזה דו שיח?


טושטוש מנסה
להכיר חברים
חדשים


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/11/05 11:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועה א. ליברמן

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה