תומר רונן היה בדרכו לארוחת הצהריים, כאשר נערכה הפגישה ששינתה
את כל חיו. הוא עבר באחד משבילי הפארק, בדרך אל המסעדה
הצמחונית בה נהג לאכול מדיי שבוע, כשלפתע צץ לקראתו גבר
גדול-מידות, לבוש חליפה יקרה וחיוך על שפתיו:
"חיי אלוהים, אם זה לא חצ'קוני"-אמר האיש השמנמן בקול רועם.
"אני הוא רון שובל...זוכר אותי?"
האיש נטל את כף ידו הזעירה של תומר בתוף כפו הרחבה והגדולה
וכמעט מחץ אותה בהתלהבות. מאותו רגע ואילך חש תומר כי מהלך
העניינים מקבל תנופה בכיוון בלתי רצוי, בלי שיוכל להשפיע. לא
חלפו דקות אחדות והוא מצא עצמו בתוך מונית, שהסיעה אותם
למועדון החברים של שובל. באחד מחדרי המועדון הוגש להם משקה
חריף (אף שתומר לא שתה מעולם משקה אלכוהלי בשעת הצהריים)
ואחר-כך נכנסו לאולם האוכל, שם הוגש להם מאכל בשרי-גם זה
בניגוד לנוהגו של תומר יום יום.
תוך כדי אכילה סיפר לו רון שובל כי הוא עומד בראש חברת קבלני
בניין, שעסקיו פורחים, שהוא נשוי ומאושר בחלקו.
"כשאני זולל אני גם מפטפט"-אמר רון בנימת התנצלות והכניס לפיו
מנת סטייק ענקית. "אני באמת שמח לראותך, תצ'קוני-קשישי, מה אתה
עושה למען פרנסתך?" תומר הסמיק, גמגם קצת:"א-אני...מבקר
חשבונות בחברה לייצור צבעים."
"מבקר חשבונות? כלומר, בודק את ספרי החשבונות של החברה, כדי
לראות אם הכל בסדר?"-שאל רון שובל.
"כן"-אישר תומר.
"לעזעזל...אני זקוק לאדם כמוך בחברה שלי. יש לי חשד, שכמה מן
הפקידים שלי משלשלים כל מיני סכומים לכיסיהם..."
רון שובל נעץ בו מבט נוקב ושאל:
"אגב, כמה הם משלמים לך בחברה הזאת לצבעים?"
בנקודה זו, חש תומר, כי עליו לומר שלא חשוב כמה משלמים לו, וכי
ממילא אין בדעתו לעזוב את עבודתו.

לפתע, פיו של רון התמלא בדם. היה נראה כאילו הסטייק הענקי
ששלשל לתוך פיו הענקי, נמחץ בין שיניו וכל מיצי החיה המתה
שאותה אכל נשפכו החוצה דרך פיו..אך לא...הייתה זו יריה מכוונת
לושט של רון..

הקבורה של רון שובל הייתה המפוארת ביותר שראה תומר מימיו.
הוא גם פגש את אלמנתו של רון:
אישה נמוכה, יפת מראה, בעלת עיניים כחולות, ושיער שחור גלי.
"אתה היית אחד מהחברים של רון?"
"כ-כן...הייתי יותר נכון חבר ילדות שלו...מאז סיום התיכון לא
שמרנו כל כך על קשר..רק בזמן האחרון.. זאת אומרת..אתמול..יצא
לנו לפגוש אחד את השני..אני הוא...הוא..חצ'קוני"
"חצ'קוני???????? חה חה חה חה חה"
תומר נבהל! הוא לא הבין איך פתאום אישה, שבעלה נפתר רק אתמול
צחקה כך לפתע..ועד בהלוויתו!
פתאום..הוא שם לב כי כל נוכחי ההלוויה התחילו לצחוק עליו...


הוא חזר לביתו..עייף ותשוש..אחרי הליכה ממושכת בפארק..
הוא נכנס למקלחת הצפופה שלו והחל לתקלח..
הוא סיבן את עצמו בחוזקה..משום מה הוא הרגיש את עצמו מטונף
מלוכלך מסריח...כמו אישה אחרי שאנסו אותה..שרוצה להיפתר מכל
זכר של ידיו של האנס.

כשיצא מהמקלחת הוא יסתכל על עצמו במראה...ולפתע...ראה על מצחו
חצ'קון בגודל של כדור סנוקר....
ושם לב כי על החצ'קון עצמו..הייתה דמות...זה היה רון
שובל..המדבר מהקבר של עצמו..ובפיו תקועה פרה שלמה... שהפשיטו
אותה מעורה..

והוא חוזר על המשפט:"חצ'קוני...רוצה ביס???? תביא ביס!!!!!
נו..חצ'וקני..."