זה בטח סתם עוד יום
אבל שונה מכולם

אני מרגישה יותר מידיי
בשביל ריקנותם של רגעיי

כשתהיות לא מביאות שום פירות

מה יקרה עכשיו זה בדיוק כמו באתמול
נזרקת ובולעת ערימות חול
בפנים כלכך הרבה תזוזות של כלום
אפור או קצת שמש יום סתום

זעה חמה מצמררת בין אצבעות רגל קרה
כשיש מה להיות בחוץ בלי בקרה
אך ימים שטוחים למרות ייחודם הזמני
כל מה שאחשוב זה בטח לא אני

לפגוש גמד או ילדה עם כנפיים
נותן זיכוך הבנה שיש בנתיים

מרגישה יותר מידיי בשביל ריקנותם של רגעיי
וגם כשחיי  בהחלטת ידיי
מרגישה כלום מבעית
שיט

רגעי יופי של תאווה
הופכים למגעילות בלה
האני נמעך בתוך עצמי
בין אפשרויות מחשבה
כשכוכבים עושים רע ולהשתין זה מצמרר
חיבוק של אהבה לא חוזר

מראות מראות כעיניים שולטות
מרובע או חסר צורה
אישיות או רכילות
ובכן מתוקים שלי רוצים למות?

הכי מפחיד לראות אותה בתוך עצמי לחשוב ש
מה שקורה זה מה שהיה והעבר לא ישתנה  כלום

הרגשה גדולה מתגלה כסיכה של סתם מצב רוח מקרי
ואולי הכל השפעות ושום דבר זה לא אני?