שם על עצמך תחפושות
מתכרבל עם הנשימה
שחזרה לבקר.
נאבק להוריד את המעטפת,
את המבצר
שביצרת סביבך.

על עיניך משקפיים,
שלא יקראו עליך
מה שברור מאליו.
(הכל כתוב שחור על גבי לבן)

את השדים שבפנים
קיפלת עמוק
ולא נתת לאף אחד לנבור
בהם,
פחדת לקלקל אדמה פוריה
עם דשן רקוב.

השחור הזה
בעיניים
(שלפעמים נתת
לקרוא בו מילה)
מסתתר לו,
ולפעמים אני מוצאת את עצמי שוכחת,
איך הוא נראה.

21/8/05