והנה מתה רביקוביץ',
סגרה בשקט את הדלת
לשקר מנהרות התכלת,
סגרה את החיים - כמו קובץ
על המסך. נמלאתי פחד
מהסיכון שבמקצוע -
לרצות להיעלם בלוע
ארי, דרקון, כדור, קדחת -
לא, לא אני! אני בוחרת
להיות לגוף ולא לרוח:
לא גביע בדולח לאירוח -
קלחת יומיומית מחרס.
כתיבת שירה היא עסק פיזי,
ואהבה היא חוק הטבע,
ויד אמן מורחת צבע.
אפילו לנביא יש תיזי,
או תחת, בעברית. (מרוח
על הגמל, עוזב את מכה...)
והעולם הבא הוא רקע
לנוכחי: לשמור על רוח
פרצים, להתהלך בארץ,
וכשמגיע השליח
משם - בעצב להטיח:
Hier stehe ich, ich kann nicht anders.
תל אביב, 22 באוגוסט 2005 (בעקבות הידיעה על התאבדותה של
דליה רביקוביץ' ושיחה עם אורי על גבולות האלימות)
Hier stehe ich... - גרמנית: כאן עומד אני, ואינני יכול אחרת.
(דבריו של מרטין לותר לאבות הכנסיה הקתולית.) |