|
מוזיקה בווליום גבוה, כולו שמחה
הרשיון ביד, הוא כבר דוהר בירידה
החברה ליד ביתה - לאהובה מחכה
הם בדרך למסיבה לכבוד המאורע
פיצוץ נשמע בחלל
הגוף מיטלטל מצד לצד
כמו גרגר אבק חסר משקל
עובר בגוף כאב עמום
כך ה ו א חושב - הוא עדיין המום
מכסה המנוע כולו מעוך
הכול מבפנים חרוך
ממנו - דם רב נוזל
זמנו - הולך ואוזל
הזמן חולף
לאהוב הלב בקושי דופק
מחייגת מספר
מזכירה עונה:
"תשאירו הודעה, תודה".
יד חמה נוגעת ברוך
הדלת עדיין לוחצת כמחוך
הסירנות נשמעות בקול גבוה מדי
לא מסוגל למשוך יותר - די!
לעזוב הכול הוא מעדיף:
"אל תנטוש"- שומע את קול הפרמדיק בו מאיץ
משם הזכרון בו בגד
לפתע מצא עצמו עטוף בד
נזרק לאדמה, מילים נשמעות
מזהה את קול החברה נשנק מדמעות
פתאום עפר אותו מכסה
זהו, נגמר, הוא כבר לא הוזה
מישהו החליט שתפקידו בעולם הזה
כבר מוצה עד תום
להפוך לאפר - הוא כבר יכול |
|
|
מאות סלוגנים,
אלפים שלחתי, מה
לא ניסיתי, כל
סוג של הומור,
שנינות שטרם
נראתה כמוה,
סרקזם אכזרי,
נונסנס מוחלט,
הכל! ואף לא אחד
התפרסם.
בסוף החלטתי
לכתוב אימייל
לבועז ולבקש
ממנו שידבר עם
הזה שמאשר. אחרי
שבוע בועז חזר
אלי, ואמר לי
שהזה שמאשר חושב
שיש לי אחלה
סלוגנים, אבל
שאני צריך
להפסיק לכתוב
אותם בשוודית.
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.