את יודעת שצריך לעזוב,
את יודעת שאסור לאהוב,
את יודעת - פה זה בלי להט
את יודעת, העיקר את יודעת.

קיבלתי זוג עגילים מתנה,
לקחתי אותם לסיבוב!
לחיוך נמאס ממצב המתנה,
אז גירשתי את החיוך!
הסתובבתי בעיר, מכרתי דברים
כי לקנות לא יכולתי כבר.
וקיפצו עגילים, צלצלו עגילים...
הם ידעו על השקט מחר.
לא ידעתי אני.
לא ידעתי אני.
לא ידעתי...

אז ראיתי זקנה, לידי על ספסל
היא אמרה שאני בת גילה.
אז בכיתי טיפה ואמרתי חבל,
פעם רציתי להיות גדולה...
הסתובבתי בפארק וישנתי שעות,
כך או כך - רק ניסיתי לברוח.
צילצלו עגילים, נעלמו בשניות.
הם עזרו לי אותך לשכוח!
לא שכחתי אני.
לא שכחתי אני.
לא שכחתי...

את שוכחת שאסור לעזוב,
את שוכחת שצריך לאהוב,
את שוכחת - לך יש ת'להט
את שוכחת, העיקר את שוכחת.