עפעפי עופרת יורדים כבדים
חוזרים לעלות לאט ובקלות
מבט רגוע מתגלה מן העטיפה
חוזר ממסע טרוף ולא ידוע
העיניים ממצמצות באיטיות ובשלווה
מביטות-לא מביטות בקרני האור
היום מזמן התעורר בחוץ
הותיר למבט קצת לנוח
הסתגלות קלה מותירה הבנה
וילון עדין חס על החדר
מגונן על הגוף המתמתח
שולח אצבעות כפופות אל חלל החדר
מותח שרירים רפויים לאורך המיטה
הגוף נבקע
משיל שריון של חלומות עדין
נפתח ומגלה את שחר היום
המבשר - בוא נחזור לעולם
עכשיו הגוף כבר ער
מתרגל מתרגל את המעשה הבא
מטה ראש לצד ומגלה
אוצר קטן מחדש
צף עדיין בעולם אחר

זו היא היקיצה היפה שלי
היא שייכת לחלומות ולעולם הבוקר היפה