|
מול הדף הריק
העיניים רושפות
בברקים אין קץ של עצב
קודר ואפור
היד גולשת
זורמת
שולחת מילים לבד
יחידות מתגנבות
אל הדף
מדברות את לבי
כבד שם בפנים
מאגר לא פשוט הוא
העיניים צופות
ממשיכות לזרוע זעם
לפעמים אם תמיד
מסתמן ונראה
שלעט ולדף
חיים לעצמן
לעצמן זה שלהן ושלהן זה אני
היכן העצמי האמיתי?
בשקט קטן
ברעש מוכן
יושבת אני
מול הדף הקטן
בו טמונים חיים
עמוק בעיניים ברקים
נוקבים ושורפים
את מה שנשאר בפנים. |
|
|
ביקשו ממני לתאר
את עצמי במילה
אחת.
קומיצה מסביר את
המילה
קרדסספוצמדשלץ |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.