יקירי, הסתכל אל הירח המלא. רק הבט בו. האם הוא לא נראה כה
אצילי? הוא אינו מעביר בך רטט מסוים? אפילו רתת, אם ניסחף מעט
הלאה? האם אתה לא חש צורך בלתי נלאה לקום ולרקוד את נשמתך
ולדעת שאף אחד לא צופה בך חוץ מהירח, אבל הוא לעולם לא יצחק
לך?
יקירי, אתה יודע, הירח הוא כה פנטסטי, כל-כך דמיוני, ובכל זאת
אחד הדברים היותר אמיתיים שפגשתי בחיי. אתה אומר לי שהתאהבתי
בו, אך בסך הכל הוקסמתי מיופיו. הוא מזכיר לי אותך, יקירי.
מגעך הוא כמו טביעת-ירח על עורי, פניך הם פניו הנבונים
והבוטחים של הירח, ועיניך, עיניך הם כמו זוהרו המכשף.
ולפתע, יקירי, התחוור לי שבאמת התאהבתי בירח. התאהבתי בך, ילד
ירח שלי. |
