מבטך כה נוגה,
כשאתה מביט על תמונתנו שבקיר.
עיניך כה עצובות,
כל פעם שאני עוברת לידך.
האם אי פעם תדע,
כמה אני מצטערת?
על שלא אמרתי את מה שבלבי,
על שלא עשיתי את מה שגופי חשק,
על שהרסתי את הכל
עם המחשבות הבלתי פוסקות.
וכעת האם הכל באמת נגמר?
האם סיפור האהבה שלנו תם?
ואולי, נמצא עוד פרק נסתר
זה שמחכה להכתב, שמחכה להתממש.
עוד פרק אחד שלא קרה,
רק עוד דף חלק אחד.
רק עוד תקווה קטנה,
בלב השבור הזה
שמחכה לממש את אהבתו הגדולה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.